דולפינים מדברים, עורבים משתמשים בכלים, סוסים לומדים לתקשר באמצעות סמלים ודגים שרים במקהלה

ב

דולפינים מדברים, עורבים משתמשים בכלים, סוסים לומדים לתקשר באמצעות סמלים ודגים שרים במקהלה

מאת: תמיר לוסקי

ספטמבר (2016) היה חודש חם במיוחד לא רק בגלל הטמפרטורות שהמשיכו לשבור שיאים, אלא גם מטאפורית – בתחום חקר התנהגותם ויכולותיהם הקוגניטיביות של בעלי חיים. החודש עתיר התגליות כלל פרסומים בכתבי עת מובילים, שהמשיכו לשבור מיתוסים לגבי בעלי חיים ממגוון קבוצות, כולל דגים, עופות ויונקים – יבשתיים וימיים.

למרות שיש לנו ביקורת אתית משמעותית על חלק מהניסויים שתיעדו את ההתנהגויות הללו, שנערכו בחלקם בחיות בר בשבי, ראוי להזכיר אותם, יחד עם הביקורת, כדי להמשיך להמחיש את יכולותיהם הרגשיות והשכליות של בעלי חיים, שעדיין נעלמות ומועלמות מעיני הציבור, המעוניין לנצלם ללא נקיפות מצפון. אנו מקווים, כי ההבנה, ולפיה בעלי חיים אינם אובייקטים והם ראויים ליחס של כבוד כסובייקטים, תוביל לכך, שאפילו מחקרים תצפיתיים והתנהגותיים לא אלימים כגון אלה ייערכו מבלי לשלול את החופש של בעלי החיים שעליהם הם נערכים.

דולפינים מדברים במשפטים מסודרים, וממתינים בנימוס שחבריהם יסיימו משפט לפני שהם משיבים

ידוע זה זמן רב, שדולפינים מתקשרים בצורה מורכבת באמצעות שריקות וקליקים, אך מחקר תצפיתי בשמורת הטבע קרדג בפדוסיה, רוסיה, הצליח להפתיע אפילו את החוקרים. צמד דולפינים, יאשה ויאנה, הוקלטו ע"י מיקרופון תת-מימי רגיש בזמן שניהלו שיחה המורכבת ממשפטים בני עד 5 מלים, בצורה שנראית לא מאוד שונה מתקשורת בין בני-אדם. הדולפינים אף האזינו בסבלנות אחת לשני עד לסיום כל משפט לפני שהשיבו.

הדולפינים ניהלו את הדו-שיח בבריכה סגורה וקטנה, שבה חיו במשך 20 שנה, כשהם נאלצים לבצע פעלולים ותעלולים שונים להנאת הקהל, בדומה למתרחש במכלאה הבידורית האכזרית Sea World בארה"ב. אנו יכולים אך לתהות אם שיחתם כללה מחשבות על חיים חופשיים באוקיינוס הפתוח.

אנו מקווים שהתגלית החדשה תשכנע יותר ויותר אנשים, שבעלי החיים אינם כאן כדי לבדר אותנו, וכי גם מחקרים תצפיתיים ראוי לבצע בטבע מבלי להתערב או לכלוא את בעלי החיים הנחקרים. כמו כן, נקווה שהתגלית תחיש את סגירתם של גני חיות נצלניים כגון Sea World, כמו גם את הפסקת ציד הדולפינים האכזרי בטאיג'י, יפן.

מין בסכנת הכחדה של עורב מהאווי משתמש בכלים כדי להשיג מזון

עורבים מהוואי הם המצטרפים האחרונים לקבוצת המינים הידועים כמשתמשים בכלים, לאחר שחוקרים תיעדו את העורבים נעזרים במקלות, כדי להוציא פריטי מזון קשים להשגה מחרכים בבול עץ, בפחות מדקה. הממצאים פורסמו בכתב העת נייצ'ר.

עורבים מקלדוניה החדשה, מין הקרוב לעורבים מהוואי, כבר ידועים כיוצרים ומפעילים מיומנים של כלים. בדומה לעורבים מהוואי, המקור הישר וזווית הראייה הרחבה כנראה מסייעים לעורבים להשתמש ביעילות בכלים. מינים נוספים של בעלי חיים, שתועדו כשהם נעזרים בכלים בשנים האחרונות, כוללים לוטרות, דולפינים, תמנונים, נשרים מצריים, פילים ופרושי נקר.

העורבים בהוואי נמצאים בסכנת הכחדה, ולמעשה מהטבע הם כבר נכחדו. כל אוכלוסיית העורבים שעוד נותרה חיה בשני מתקני שימור בשבי, שם מוחזקים העורבים למטרת הרבעה ושחרור בחזרה לטבע. החוקרים החליטו לבחון את יכולתם של העורבים להיעזר בכלים בעקבות מספר דיווחים אנקדוטליים במהלך השנים, שרמזו על יכולת זו. כדי לאמת ולבחון את יכולת השימוש בכלים, הם ערכו מחקר תצפיתי-התנהגותי, שבמהלכו הניחו ליד העורבים מתקני עץ, שעליהם חרכים וחרירים שונים המכילים מזון קשה להשגה.

ברוב המקרים, העורבים החלו לחפש כלים כבר בניסיון הראשון להשיג את המזון, דקות ספורות לאחר שקיבלו גישה למתקן העץ. דווח שנעזרו במקלות במיומנות רבה.

כמו במחקר הקודם שהוזכר, גם תצפיות אלו היו בלתי פוגעניות, אך נערכו למרבה הצער בשבי. בניגוד לדולפינים, לעומת זאת, במקרה דנן מדובר במתקן שימור ושיקום ולא בבריכת שעשועים, שבה מנוצלים בעלי החיים כדי לבדר את הציבור.

מכיוון שמעטים נחשפים למחקרים כגון זה, בני אדם נוטים להמעיט בערך כישוריהם השכליים והרגשיים של עופות, ואין ביטוי הממחיש זאת יותר מהכינוי "מוח של ציפור". ואכן, עופות הם ככל הנראה בעלי החיים הסובלים יותר מכל בעל חיים אחר מניצול על ידי האדם. מדובר בעיקר בתרנגולות במשקי הבשר והביצים, משקים שגם מממנים מחקרים רבים ואכזריים באקדמיה, שמטרתם "לשפר את ביצועיהן" החקלאיים של התרנגולות.

מחקרים התנהגותיים מהעשור האחרון הראו כי לתרנגולות יכולות קוגניטיביות המקבילות לאלו של פרימאטים רבים. בין היתר, התגלה כי הן מתקשרות ביניהן באמצעות יותר מ-24 קריאות שונות, שלכל אחת מהן משמעות שונה, והן עושות זאת באופן מורכב ותוך כדי הפגנת רגישויות חברתיות, שלעתים כוללות גם תחבולות והטעיה. כמו כן הראו המחקרים, כי העופות הבוגרים מלמדים באופן פעיל את הצעירים מיומנויות שונות, בעוד שהאחרונים לומדים ביעילות באמצעות צפייה, וכי אפרוחים מסוגלים לפתור בעיות חישוביות וגיאומטריות במיומנות גדולה יותר מאשר ילדים אנושיים בני ארבע.

סוסים מתקשרים עם בני-אדם באמצעות סמלים

מחקר שיצא בפרסום דיגיטלי מוקדם ב-Journal of Applied Animal Behavior Science, מתעד כיצד קבוצת מחקר מאוסלו, נורווגיה, לימדה 23 סוסים לתקשר עם החוקרים ולהסביר להם את רצונותיהם באמצעות סמלים. החוקרים הציבו לפני הסוסים לוח שעליו שלוש צלמיות, המייצגות לבישת שמיכה, הסרת השמיכה ומצב ללא שינוי. עד אותה העת, ההחלטה אם לשים או להסיר את השמיכה נעשתה בשבילם על ידי  מאמניהם.

כל הסוסים למדו תוך שבועיים (ובממוצע – 10 ימים) כיצד לגעת בצלמית המסמלת את העדפתם ולהבין את משמעותה. החוקרים בחנו את התנהגותם בתנאי מזג אוויר שונים וראו שהם אכן בוחרים בסמל בהתאם למזג האוויר: אם הרוחות היו חזקות או מזג האוויר היה קר, הסוסים נגעו בצלמית המייצגת שמיכה, כדי לבקש שיניחו עליהם שמיכה, או בצלמית ה"ללא שינוי" אם כבר עטו שמיכה. אם היום היה בהיר וחמים, הסוסים נגעו בצלמית שסימנה למאמניהם להסיר את השמיכה.

החוקרים הסיקו, שהסוסים הבינו את ההשלכות של בחירותיהם היטב, והציעו שחוקרים נוספים ייעזרו בשיטה זו כדי לשאול סוסים שאלות נוספות.

כמו הדולפינים שהוזכרו לעיל, הסוסים במחקר הזה חיים בשבי ומנוצלים לצורכי בידור, במקרה זה רכיבה. כבר כמעט ואין עדרים חופשיים של סוסים בטבע, ואלו שנותרו, לדוגמה במערב ארה"ב, נמצאים בסכנה גדולה מכיוון שהשלטונות מעוניינים לפנות שטחי מרעה לתעשיית הבשר (עדכון: הממשל האמריקני הכחיש את כוונתו להרוג את הסוסים וייתכן שהם בטוחים לעת עתה).

סיפורי סוסים

בסוף המאה ה-19, החליט מורה למתמטיקה בגרמניה בשם וילהלם פון אוסטן לנסות ללמד שלושה בעלי חיים לספור – חתול, דב וסוס בשם הנס. לאחר שנכשל עם החתול והדב, פון אוסטן גילה לשמחתו, שהסוס מבין ואפילו לומד לפתור תרגילי חשבון! הוא נהג להציג לפני הנס תרגיל, והסוס היה מכה בפרסתו על הרצפה ברצף כדי לסמן את התשובה. המורה המאושר לקח את "הנס החכם" למסע ברחבי גרמניה והציג לפני הקהל הנדהם את כישוריו יוצאי הדופן. הנס אמנם לא תמיד דייק בחישוביו, אך הצלחתו היתה תדירה מספיק כדי למשוך קהלים גדולים, ולעורר את תשומת לבו של ה"ניו-יורק טיימס", שהקדיש לו כתבה מלאת התפעלות.

ועדת החינוך הגרמנית, שהחליטה לחקור את התופעה, שכרה מספר מומחים שהגיעו למסקנה כי מדובר בתופעה אמיתית ולא בהונאה. ועם זאת, אחד מחבריה, הפסיכולוג אוסקר פונגסט, נשאר סקפטי ובהסכמתו של פון אוסטן, בדק את הנס באוהל נקי מרעשי הסביבה. בתחילה תיפקד הנס כרגיל, בייחוד בנוכחותו של פון אוסטן, אך כשפון אוסטן עמד רחוק יותר, רמת הדיוק של הנס פחתה. כשפונגסט ביקש מפון אוסטן לשאול את הנס שאלות שהוא עצמו לא ידע את התשובות עליהן, או לשאול אותו שאלות מאחורי פרגוד, רמת הדיוק של הנס ירדה לכמעט 0%. מה התרחש פה?

לאחר מספר ניסויים נוספים עם קהל, המסקנה היתה ברורה: הנס מבין איך עליו להשיב לפי התגובות של פון אוסטן והקהל. הסוס קלט, תוך גילוי רגישות גבוהה, את הבעות הפנים, תנוחות הגוף וקצב הנשימה של הקהל בזמן שהיכה ברגלו על הרצפה. הוא הבחין בעליית המתח עם כל טפיחה של פרסתו – ובהיעלמות המתח כשהגיע לתשובה הנכונה, וכך ידע מתי להפסיק. הסוס לא היה מתמטיקאי מוכשר, אך הצליח לפענח בדייקנות את רגשותיהם של בני-האדם בקרב הקהל שלו. מדובר ביכולת שלדעת רבים (ואנו ביניהם) היא בוודאי לא פחות מרשימה.

סוסים מנוצלים על ידי בני-אדם זה אלפי שנים, וגם בימינו, לאחר שברוב העולם הם כבר כמעט אינם משמשים יותר כאמצעי תחבורה ונשיאת משאות, הם עדיין מנוצלים למטרות מזון ובידור, בעיקר בתעשיית מירוצי הסוסים הגובה קורבנות רבים מדי שנה. בתעשיה הביו-רפואית, סוסים משמשים בעיקר לייצור נוגדנים נגד ארס נחשים, ובמקרים מסוימים, בודקים עליהם משככי כאבים ועורכים מחקרים בתחום הביולוגיה ההתפתחותית. גם כאן, לא רק שאנו קוראים את רגשותיהם של בעלי החיים העדינים הללו הרבה פחות טוב מכפי שהם קוראים את רגשותינו, אלא שאנו מתעלמים מרגשותיהם לחלוטין ואף מכחישים את קיומם כדי שנוכל להיטיב לנצלם.

דגים באוסטרליה שרים במקהלות כדי לברך את הזריחה והשקיעה

 

המחקר האחרון שנזכיר הוא גם היחיד שנעשה באופן לא פולשני, תוך צפייה בבעלי חיים בסביבתם הטבעית ולא בשבי.

למרות שקול נישא במים טוב יותר מאשר באויר, הים נחשב למקום שקט יחסית ודגים נחשבים לבעלי חיים אילמים. אך בפועל מעל 800 מיני דגים ברחבי העולם מתקשרים באמצעות קול, ומפיקים סדרות של צפצופים, גרגורים ופקפוקים למטרות שונות.

להשמעת קולות תפקיד חשוב בהתנהגויות שונות הקשורות לרבייה, הזנה ומאבקים טריטוריאליים. דגים טורפים הפעילים בלילה נעזרים בקריאות, כדי לשמור על מבנה מסוים ולהישאר יחד בלילה החשוך, בעוד שדגים הפעילים ביום משמיעים קולות כדי לשמור על הטריטוריה שלהם.

קבוצת מחקר מפרת' במערב אוסטרליה, הניחה מיקרופונים תת מימיים באזורי החוף ליד נמל הדלנד למשך 18 חודשים, וזיהתה כמה מקהלות ייחודיות שמושמעות ע"י שלושה מינים של דגים החיים באזור.

רבים מהקולות שהוקלטו נוצרו ע"י "סולנים" ששרו לבדם, אך החוקרים זיהו גם קבוצות ששרו במקהלה ויצרו הרמוניות, בדומה לציפורים. החוקרים זיהו שבעה "פזמונים" ייחודיים שרובם הושמעו בזמן הזריחה, השקיעה או בשני המקרים. ניתן לשמוע כמה מההקלטות המרתקות בכתבה שפורסמה על המחקר באתר Gizmodo.

"אנו רק מתחילים להבין את המורכבות של התופעה ויש לנו רק מושג בסיסי על מה מתרחש בסביבה הקולית שמתחת למים", אמר החוקר הראשי בקבוצה, רוברט מקולי (McCauley), שמאזין לשירתם של הדגים כבר מעל 30 שנה.

בני אדם ממעטים וממאנים לייחס לדגים כישורים רגשיים או שכליים משמעותיים, אך כפי שסקרנו במאמר קודם בבלוג על דגי סלמון הסובלים מדיכאון עקב הכליאה בכלובי ובריכות הדגים, עלינו לעדכן את גישתנו במהרה. בנוסף לתעשיית המזון, דגים מנוצלים בתעשיית הניסויים הן בהקשרים חקלאיים והן בסוגים אחרים של מחקר. המין הנפוץ ביותר במעבדות הם דגי זברה. ב-2015 נערכו בישראל ניסויים במעל 11,600 דגים לפי נתוני המועצה לניסויים בבע"ח (כ-3.5% מהכלל).

תמיר לוסקי הוא מנהל טכנולוגי בסטארט-אפ בתחום התלת מימד, ובהשכלתו ביולוג שעסק במחקר בתחום המיקרוביולוגיה במסגרת תואר שני. תמיר פעיל לזכויות בעלי חיים מאז 2001, עם מיקוד בתחום החלופות לניסויים בבע"ח במחקר והוראה, נציגה בישראל של "הרשת הבינלאומית לחינוך הומני" ורכז תחום החלופות ב"אגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים".

הכותב מעוניין להודות לאורנה רינת על עזרתה בעריכת מאמר זה.

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. מה זה משנה למה להכריח הגיב:

    יופי של כתבה תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s