אחת ולתמיד – האם ניסויים בבעלי-חיים מצילים חיי אדם? חלק א' – מחקר רפואי

אחת ולתמיד –האם ניסויים בבעלי-חיים מצילים חיי אדם?

חלק א' – מחקר רפואי

תהילה בר יהודה

דומה שאין מחלוקת לגבי הכאב והסבל שמסבים ניסויים בבעלי חיים לחיות המעבדה, מושאי הניסוי. לכן קיימת לרוב גם הסכמה, שביצוע ניסויים בחיות כרוך בבעייתיות מוסרית. אולם רבים מהמצדדים בניסויים בבעלי חיים נוקטים עמדה מוסרית, בה הם משלימים עם העוול המוסרי, כל עוד הוא נחוץ להצלת חיי אדם, בבחינת "פיקוח נפש דוחה תורה". מנגד, רבים מהמתנגדים לניסויים בבעלי חיים נוקטים עמדה מוסרית, בה הם אינם מוכנים להשלים עם העוול המוסרי הנגרם לבעלי חיים, וקוראים לשים לו קץ.

מאמר זה אינו מתיימר לדון בסוגיה מוסרית מורכבת זו, אלא מבקש לבחון את תקפות עמדת המצדדים בניסויים בבעלי חיים לשם הצלת חיי אדם, באמצעות בחינה בכלים מדעיים של השאלה – האם ניסויים בבעלי חיים מצילים חיי אדם?

לצורך כך כדאי ראשית להבחין בין שלוש קטגוריות עיקריות של ניסויים בבעלי חיים: מחקר בסיסי, שמטרתו לייצר ידע בצורת מאמרים מדעיים, מחקר קוסמטי, שמטרתו לבחון כימיקלים חדשים המפותחים על ידי תעשיית הקוסמטיקה בטרם שימושם על בני אדם (אפשר לכלול, לצורך העניין, תחת קטגוריה זו גם בחינה של כימיקלים לתעשיית חומרי הניקוי, הטואלטיקה והמזון, כולם אינם הכרחיים לקיום בני אדם) ומחקר רפואי, שמטרתו לבחון את יעילותם ובטיחותם של פתרונות רפואיים חדשים. מבין שלושת סוגי המחקר הללו מחקר רפואי הוא קטגוריית המחקר הרלוונטית ביותר לעניין הצלת חיי אדם ולפיכך, בו יתמקד המשך חלק א' של המאמר.

מהו מחקר רפואי?

מחקר רפואי הוא חלק מתהליך הפיתוח והמסחור של מוצרים רפואיים חדשים, ביניהם תרופות כימיות וביולוגיות, שתלים, מכשור רפואי, חיסונים, אמצעים דיאגנוסטיים ועוד.  מצדו האחד של המחקר הרפואי עומדים הגופים המפתחים מוצרים רפואיים חדשים, בעיקר חברות התרופות והמכשור הרפואי. מנגד עומדים הגופים הרגולטוריים האחראים על מתן אישור לשיווק של מוצרים רפואיים חדשים, המייצגים את אינטרס הציבור. לכל גוף רגולטורי, למשל, ה- FDA בארה"ב, ה- EMA באירופה, משרד הבריאות הישראלי ואחרים, מערך של הנחיות לתעשייה (דירקטיבות), מהן נגזרים בפועל סוגי והיקפי הניסויים שיש לבצע במוצר רפואי חדש טרם קבלת אישור שיווק (Pre-Market Studies).

ההנחיות לתעשייה של גופי הרגולציה השונים אינן זהות ואף משתנות עם הזמן, אולם ככלל, ניסויי Pre-Market נועדו לבחון מספר אספקטים חשובים של המוצר הרפואי בטרם כניסתו לשימוש מסחרי בבני אדם, החשובים מביניהם הם בטיחות ויעילות המוצר.

יעילות של מוצר רפואי מתייחסת לתועלת הצפויה מהשימוש בו למטרה שלשמה הוא נלקח. תועלת זו נבחנת על ידי מגוון של פרמטרים, בתלות במצב הרפואי בו הוא מתיימר לטפל. למשל, יעילותה של תרופה נגד כאב ראש תיבחן, בין היתר, לפי שיעור הפחתת הכאב ומשך הפחתת הכאב לאחר נטילתה, בעוד שתרופה נגד סרטן תיבחן, בין היתר, לפי שיעור נסיגת הגידול, שיעור חזרת הגידול לאורך זמן והשיפור בתוחלת החיים כתוצאה מנטילתה. יעילותו של מוצר רפואי חדש אינה אבסולוטית, אלא מוערכת בדרך כלל ביחס לפתרונות הרפואיים הנהוגים בשוק. למשל, תרופה חדשה נגד אלצהיימר שמסוגלת לשפר, אפילו במעט, את התפקוד הקוגניטיבי והפונקציונלי, תחשב ליעילה במיוחד, כיוון שהטיפול הקיים רק מאט את התקדמות המחלה.

בטיחות של מוצר רפואי מתייחסת לכמות ועוצמת תופעות הלוואי או לשיעור הסיכונים הכרוכים בשימוש בו. גם בטיחות של מוצר רפואי אינה אבסולוטית אלא יחסית, אם כי זו נבחנת בדרך כלל לפי שיקולי סיכון מול תועלת של אותו מוצר עצמו. למשל, תופעות לוואי הכוללות בחילות קשות ונשירת שיער תחשבנה לבלתי נסבלות עבור תרופה חדשה נגד צרבת. תרופה כזו תיפסל לשיווק מסחרי. אולם אותן תופעות לוואי תהיינה נסבלות בהחלט עבור תרופה חדשה נגד סרטן גרורתי, שאין לו טיפול אחר.

prescription-drugs

שלבים עיקריים במחקר רפואי

שלב הניסויים שלפני קבלת אישור שיווק (Pre-Market Studies) של מוצר רפואי ניסיוני מתחלק לשני תת-שלבים עוקבים: השלב הפרה-קליני והשלב הקליני. השלב הפרה-קליני כולל מבחני מעבדה שונים וביניהם ניסויים בבעלי חיים. השלב הקליני הוא שלב הניסויים בבני אדם והוא למעשה השלב הראשון בו מוצר רפואי ניסיוני נכנס לשימוש (לא מסחרי) בבני אדם.

הרגולציה של מוצרים רפואיים מתחילה למעשה בשלב המעבר מניסויים פרה-קליניים לניסויים קליניים: רק מוצר רפואי שעבר בהצלחה את השלב הפרה-קליני, הכולל ניסויים בבעלי חיים, רשאי להיכנס לשלב הקליני ולעבור ניסויים בבני אדם. למעשה, אין הרגולטור מסתמך על ניסויים בבעלי חיים, אלא רק לצורך קבלת ההחלטה האם מוצר יכול לעבור לשלב הקליני. בהמשך, רק מוצר שעבר בהצלחה את השלב הקליני רשאי לקבל אישור שיווק ולעבור לשלב המסחרי. בכל מקרה בו מוצר רפואי שהצליח בניסויים בבעלי חיים נכשל בניסויים קליניים, תכרענה, כמובן, תוצאות הניסויים הקליניים ותקבענה האם יקבל המוצר אישור שיווק ויעבור לשלב המסחרי.

מדוע משתמשים בבעלי חיים במחקר רפואי?

בעלי חיים משמשים בשלב הפרה-קליני לבחינת הבטיחות והיעילות של תרופות טרם כניסתן לניסויים קליניים בבני אדם. ההשערה עליה נשען השימוש בבעלי חיים בניסויים פרה-קליניים היא, שבעלי חיים יכולים לשמש כמודל ניבוי לבטיחות וליעילות של מוצר רפואי בבני אדם. השערה זו נולדה מהדמיון האנטומי, הפיזיולוגי, הגנטי והביוכימי בין מינים שונים של בעלי חיים לבין בני אדם.

השערה (היפותזה) היא נקודת המוצא של כל מחקר מדעי. לאחר ניסוח השערה מדעית, יוצא המדען לתקף או להפריך אותה באמצעות תצפיות ו\או ניסויים מבוקרים. בעוד שההשערה שבעלי חיים יכולים לשמש כמודל ניבוי לבני אדם נשמעת "הגיונית" לאור הדמיון הרב בינינו לביניהם, אין די בכך בכדי להפוך אותה לקביעה מדעית. מדען טוב ידרוש לתקף או להפריך אותה באמצעות ניסויים ותצפיות.

הפסקאות הבאות מנסות לבחון בכלים מדעיים את יעילות הניבוי של מודלים חייתיים בפיתוח תרופות המיועדות לבני אדם.

כיצד בוחנים את יעילות הניבוי של מודל?

מודל ניבוי הוא כלי המסתמך על נתונים וסטטיסטיקה על מנת לנבא את סיכויי ההתרחשות של תוצאה מסוימת. במקרה של ניסויים רפואיים בבעלי חיים משמשות תוצאות מבחני הבטיחות והיעילות של מוצר רפואי בבעלי חיים לחיזוי הבטיחות ו\או היעילות שלו בבני אדם. במודל ניבוי טוב נצפה שלמוצר רפואי, שנמצא בטוח ויעיל בבעלי חיים, יהיה סיכוי טוב להיות בטוח ויעיל גם בבני אדם ולהיפך.

אפשר להשוות את הניסויים בבעלי חיים, לדוגמה, למודל ניבוי להתנהגות של מניות בשוק ניירות הערך. נצפה ממודל טוב שלאורך זמן, כאשר הוא מראה שמנייה תעלה בטווח זמן נתון, יהיה סיכוי טוב שהיא תעלה (הסיכוי להרוויח), וכאשר הוא מראה שמנייה תרד בטווח זמן נתון, יהיה סיכוי טוב שהיא תרד (הסיכוי להימנע מהפסד). מהו הסיכוי להרוויח שנוכל להחשיב אותו כסיכוי טוב? נניח ששיעורי העליות זהים לשיעורי הירידות בשוק האמור. כל סיכוי הצלחה מעל 50% לאורך זמן ייחשב כסיכוי טוב, בהיותו סיכוי גבוה יותר מניחוש אקראי. מובן שמודל שיציע לנו סיכוי הצלחה של 70% יהיה אטרקטיבי יותר ומודל שיציע לנו סיכוי הצלחה של 93% יהיה מסעיר במיוחד. מובן גם שמודל ניבוי שיציע לנו סיכוי של 32% להרוויח יהיה לא אטרקטיבי.

הדרך לבחון את יעילותו של מודל ניבוי היא, אם כך, על ידי בחינה של תוצאות מודל הניבוי אל מול "תוצאות האמת". כשעושים זאת מבחינים בכמה סוגי ערכים:

prediction-model-1

הערך החיובי האמיתי מייצג את כל אותם מקרים עבורם המודל הראה תוצאה חיובית ותוצאות האמת היו חיוביות גם כן. בדוגמה של מודל הניבוי להתנהגות מניות, הערך החיובי האמיתי מייצג את המקרים בהם המודל ניבא שהמנייה תעלה, לכן השקענו, והסתבר שהרווחנו. הערך החיובי השגוי מייצג את כל אותם מקרים בהם המודל הראה תוצאה חיובית (ניבא שהמנייה תעלה), אך תוצאות האמת היו שליליות (המנייה ירדה) – במקרים אלה, אם השקענו לפי תוצאות המודל, הפסדנו.

הערך השלילי השגוי, לעומת זאת, מייצג את המקרים עבורם המודל נתן תוצאה שלילית (ניבא שהמנייה תרד), אך בפועל היא עלתה. לכן לא השקענו במנייה האמורה, ולפיכך לא הרווחנו, למרות שיכולנו להרוויח (נניח שבשוק ניירות הערך האמור אין אפשרות להשקיע ב (Short. הערך השלילי האמיתי מייצג, אם כן, את כל אותם מקרים בהם המודל חזה נכון את האפשרות להפסיד.

prediction-model-2

במודל ניבוי טוב נשאף שהערכים האמיתיים – החיובי האמיתי והשלילי האמיתי – יהיו כמה שיותר גבוהים, ושהערכים השגויים – החיובי השגוי והשלילי השגוי – יהיו כמה שיותר נמוכים.

כעת נחזור אל בעלי החיים כמודל ניבוי לפיתוח תרופות. במקרה זה תוצאות המודל הן תוצאות מבחני הבטיחות והיעילות בבעלי חיים. תוצאות האמת הן תוצאות הניסויים הקליניים בבני אדם.

prediction-model-3

הערך החיובי האמיתי מייצג את כל המקרים, בהם מוצר רפואי הראה בטיחות ויעילות במבחנים בבעלי חיים וגם במבחנים הקליניים בבני אדם. מוצר כזה יקבל אישור לשיווק ויגיע לשלב המסחרי. הערך החיובי השגוי מייצג את כל המקרים, בהם מוצר רפואי הראה בטיחות ויעילות במבחנים בבעלי חיים, אך הסתבר כלא בטוח ו\או לא יעיל בבני אדם ונפסל לשיווק מסחרי.

הערכים השליליים במודל זה מייצגים את כל אותם מקרים בהם מוצר רפואי נמצא לא בטוח ו\או לא יעיל בבעלי חיים. מוצר כזה לא יגיע לניסויים קליניים, ולכן לא ניתן יהיה לדעת בפועל, האם חיזוי המודל היה שגוי או צודק. אך ברמה העקרונית הערך השלילי השגוי מייצג את כל אותם מקרים, בהם מוצר רפואי נפסל על סמך הניסויים בבעלי חיים, אך לו היה נכנס לניסויים קליניים, היה מסתבר כבטוח ויעיל לבני אדם. הערך השלילי האמיתי מייצג את המקרים, בהם מוצר רפואי נפסל על סמך הניסויים בבעלי חיים, ולו היה נכנס לניסויים קליניים, היה אכן מסתבר כלא בטוח ו\או לא יעיל.

כעת יש לשים לב לשני ערכים נוספים – ערך הניבוי החיובי של מודל מחושב כאחוז התוצאות החיוביות האמיתיות מתוך סך התוצאות החיוביות. הוא מייצג למעשה את הסיכוי להצליח. ערך הניבוי השלילי של מודל מחושב כאחוז התוצאות השליליות האמיתיות, מתוך סך התוצאות השליליות. הוא מייצג את הסיכוי להימנע מהפסד. נצפה ממודל טוב שגם הסיכוי להצליח וגם הסיכוי להימנע מהפסד יהיו גבוהים ככל הניתן.

Positive Predictive Value (PPV )= True Positive / (True Positive + False Positive)

Negative Predictive Value (NPV) = True Negative / (True Negative + False Negative)

prediction-model-4

בדוגמה של מודל חיזוי המניות, ערך הניבוי החיובי של המודל זהה לסיכוי ההצלחה בהשקעה, כלומר מספר הפעמים שהרווחנו מתוך סך הפעמים בהן ביצענו השקעה לפי תוצאות המודל. במקרה של בעלי חיים כמודל ניבוי להתנהגות תרופות בבני אדם מייצג בפועל ערך הניבוי החיובי של המודל את סיכויי ההצלחה של מוצר רפואי ניסיוני להגיע לשוק, מרגע כניסתו לשלב הקליני.

נשאל את עצמנו גם כאן, מהו הסיכוי להצליח שיכול להיחשב כסיכוי טוב? מודל עם סיכויי הצלחה של 70% ייחשב ודאי כמודל מצוין, כאשר מדובר במניות, אך האם סיכוי כזה יספק אותנו, כאשר מדובר בחיי אדם?

מהי יעילות הניבוי של מודלים חייתיים בפיתוח תרופות?

לדאבונן, נאלצות חברות התרופות להסתפק בסיכויי הצלחה נמוכים בהרבה. במחקר הגדול מסוגו, שפורסם בינואר האחרון על ידי ארגון ביו (Bio), ארגון הביוטכנולוגיה הגדול בעולם, המייצג חברות, גופים אקדמיים וגופי מחקר מוסדיים ממעל 30 מדינות בעולם, נבחנו סיכויי ההצלחה של תרופה ניסיונית להגיע לשוק. במחקר נכללו 7,455 תכניות פיתוח, שבוצעו במשך עשור (2006-2015) על ידי 1,103 חברות. המחקר מראה שסיכויי ההצלחה של תרופה ניסיונית להגיע לשוק מרגע כניסתה לשלב הקליני הם 9.6%.

prediction-model-6
אחוזי הצלחה במעבר בין שלבי פיתוח קליניים של תרופה וההסתברות הכוללת לקבלת אישור FDA [מתוך Clinical Development Success Rates 2006-2015 – BIO, Biomedtracker, Amplion 2016]

המשמעות של נתון זה היא שערך הניבוי החיובי של ניסויים פרה-קליניים, כולל ניסויים בבעלי חיים, הוא 9.6% בלבד. כלומר, מתוך 100 תרופות ניסיוניות שעוברות בהצלחה את שלב הניסויים הפרה-קליניים, כ-90 תרופות תימצאנה לא יעילות ו\או לא בטוחות לשימוש בבני אדם.

prediction-model-5

דומה הדבר למודל ניבוי מניות שבו הסיכוי להרוויח הוא פחות מ-10%, והסיכוי להפסיד הוא מעל 90%, האם היינו מרגישים בנוח אם היה נודע לנו שקרנות הפנסיה שלנו משקיעות את כספינו בהסתמך על מודל כזה? לא כל שכן כשמדובר בחיי אדם?

סיכויי ההצלחה העולים מהמחקר האחרון של Bio מוכרים היטב בתעשייה ותואמים מחקרים קודמים, שמראים סיכויי הצלחה דומים (למשל, מחקר שפורסם בירחון המדעי Nature Biotechnology ב 2014, או מחקר שפורסם ב 2012 על ידי ה – Pharmaceutical Benchmarking Forum של קבוצת KMR).

אך כיצד זה ייתכן?

מדוע יעילות הניבוי של מודלים חייתיים נמוכה כל כך?

הסיבה טמונה בהבדלים הגדולים בין בעלי חיים לבין בני אדם. כאמור, ישנם שני פרמטרים עיקריים שמוצר רפואי ניסיוני צריך להוכיח – בטיחות ויעילות. בטיחות נבחנת בעיקר על ידי מבחני רעילות (טוקסיקולוגיה) על נבדקים בריאים. הבעייתיות שבבחינת רעילות של מוצרים רפואיים ואחרים על בעלי חיים נידונה בהרחבה בדו"ח של ה – National Research Council האמריקאי, שקורא, בין היתר, להחליף ניסויים בבעלי חיים בשיטות חדישות יותר, כמו ביולוגיה חישובית ושיטות המבוססות על תאי אדם.

בחינת היעילות של מוצר רפואי מאתגרת אף יותר, משום שעל מנת לבחון יעילות צריך הנבדק להיות חולה. אלא שלרוב, מחלות אנושיות אינן מופיעות באופן ספונטני בבעלי חיים, וגם אם הן מופיעות, ביטוין אינו דומה לביטוי בבני אדם. בנוסף, לא פרקטי לברור פרטים חולים מעטים מתוך קבוצה גדולה של חיות בריאות לצורך יצירת קבוצת הניסוי. לכן, מה שקורה בפועל הוא, שמדענים מפתחים מודלים של מחלות בבעלי חיים. מודל של מחלה הוא שיטה לגרום לחיות מעבדה לבטא מחלה אנושית באופן הדיר ומבוקר, המאפשר שימוש בחיות החולות לבחינה של תרופות פוטנציאליות. אלא שמטבע הדברים, רוב המודלים המלאכותיים של מחלות בבעלי חיים אינם דומים מספיק למחלה האנושית אותה הם מתיימרים לחקות.

לדוגמה, אחד המודלים הפופולריים לחקר סרטן בעכברים כולל הזרקת תאים סרטניים אנושיים, שגודלו במעבדה, לעכברים בריאים משוללי יכולת תגובה חיסונית (למשל, עכברים מהונדסים גנטית לבטא SCID – Severe Combined Immuno Deficiency). הסיבה שמשתמשים בעכברים מאותגרי-חיסון היא שאלמלא כך, הייתה מערכת החיסון שלהם דוחה את השתל הסרטני הזר. לא זו בלבד שכל בחינה של תרופה פוטנציאלית על עכברים כאלה מפספסת את תגובתה החשובה של מערכת החיסון לסרטן וגם לתרופה עצמה, העכברים גדלים בתנאים סטריליים, הם העתקים גנטיים זהים זה לזה, משך חייהם קצר משמעותית מזה של בני אדם, קצב חילוף החומרים שלהם גבוה בהרבה, ועוד. כל אלה הופכים את המודל הזה לחיקוי לא מוצלח במיוחד של סרטן בבני אדם. ביקורת נוקבת על מודלים כאלה ועל השימוש המטעה בהם מתפרסמת תכופות בספרות המדעית, למשל מאמרו של ריצ'ארד מורגן, מה National Cancer Institute האמריקאי.

ואכן, מעניין שבהסתכלות על סיכויי ההצלחה במחקר קליני לפי סוגי מחלות, לתרופות אונקולוגיות (תרופות נגד סרטן) הסיכוי הנמוך ביותר להגיע לשוק. חוקרי סרטן רבים, ביניהם דר' Richard Klausner, לשעבר ראש ה National Cancer Institute  בארה"ב ודר' Azra Raza, מנהלת מכון מחקר לסרטן באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, מספרים בציניות שאנו יודעים לרפא כמעט את כל סוגי הסרטן. בעכברים. הם, ולא רק הם, קוראים לפיתוח של מערכות מחקר רלוונטיות יותר לבני אדם.

אחוזי הצלחה בפיתוח תרופה, לפי תחום המחלה [מתוך Clinical Development Success Rates 2006-2015 - BIO, Biomedtracker, Amplion 2016]

אחוזי הצלחה בפיתוח תרופה, לפי תחום המחלה [מתוך Clinical Development Success Rates 2006-2015 – BIO, Biomedtracker, Amplion 2016]

 

השלכות כלכליות ובריאותיות

למעשה, בעלות האינטרס הגדול ביותר לפיתוח של מערכות ניבוי טובות יותר הן חברות התרופות עצמן, שכן עבורן, למודל ניבוי כזה תפקיד זהה לזה של מודל לחיזוי התנהגות מניות: השקעה עצומה נדרשת בשלבים הקליניים של פיתוח תרופה. המשמעות של סיכויי הצלחה של 1:9 היא ירידה לטמיון של כמות עצומה של משאבים בכל פעם שתרופה נפסלת לשיווק. זו הסיבה, שהעלות הממוצעת של הבאת תרופה לשוק מוערכת כיום במעל 2.5 מיליארד דולרים, ומשך הפיתוח של תרופה במעל 10 שנים. תרופות מקור יקרות כל כך, לא משום שיקר מאוד לייצר אותן, אלא משום שעל כל תרופה להחזיר השקעה של מיליארדי דולרים.

מעבר למשמעות הכלכלית, לחוסר יעילות המודלים לפיתוח תרופות השלכות כואבות על חיי אדם – מתנדבים בריאים שנרשמים לניסויים קליניים תמורת תשלום, או חולים שנרשמים לניסויים בתקווה למצוא מזור למחלתם, לוקים לעיתים בנכויות קשות ואף מתים כתוצאה מהניסוי. אלא שרבים מהניסויים בסיכון גבוה מבוצעים במדינות מתפתחות ולמרבה הצער מותם של מאות מתנדבים בהודו, אינו מעורר כותרות מרעישות כמו מותו של מתנדב צרפתי אחד.

ההסתמכות על מודלים חייתיים בעייתית גם בגלל המקרים בהם מוצר רפואי ניסיוני לא צלח את שלב הניסויים בבעלי חיים, ולכן לא נכנס לשלב הניסויים הקליניים (התוצאות השליליות במודל). כיוון שברור שיעילות הניבוי של מודלים חייתיים נמוכה מאוד, בכירים בעולם פיתוח התרופות מאמינים שהאנושות "מפספסת" תרופות טובות ואף מצילות חיים, שנפסלו בהסתמך על ניסויים בבעלי חיים, שהניבו תוצאות שליליות שגויות.

לסיכום, יעילות הניבוי של ניסויים בבעלי חיים במחקר רפואי רחוקה מלהצדיק את תפיסתם הגורפת כניסויים מצילי חיי אדם ורחוקה מלהצדיק את היותם אבן הפינה של המחקר הרפואי כיום. קיים צורך אקוטי בפיתוח ובהטמעה של חלופות מחקריות המבוססות על תאי ורקמות אדם, שתהיינה בעלות יכולת ניבוי טובה הרבה יותר לפיתוח של מוצרים רפואיים חדשים. החדשות הטובות הן, שההכרה בצורך הזה מחלחלת בשנים האחרונות גם לתעשייה וגם אל גופי הרגולציה, הממשל והמשקיעים, והיא מהווה את הבסיס למהפכת החלופות שנמצאת כעת בראשיתה. מספר חלופות נמצאות כיום בשימוש, רבות אחרות נמצאות בשלבים שונים של פיתוח. על כך ועוד, בפוסט הבא.

הכותבת היא בעלת תואר ראשון במדעי הרפואה ותואר שני בביוטכנולוגיה. היא מגיעה מרקע של חמש-עשרה שנים באקדמיה ובתעשייה הביו רפואית בארץ ובחו"ל. במהלכן לקחה חלק בהקמתן של שבע חברות סטארט-אפ ביו-רפואיות בארץ וביצעה ניסויים מדעיים ורפואיים בבעלי חיים. החל מ-2015 היא פעילה בהתנדבות למען חיות מעבדה.

5 תגובות הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s