מדעי ההתעללות

"בעלי חיים מתקשרים את מצוקתם ביניהם ומושפעים מהמצוקה של בעלי חיים אחרים", קובע מאמר חדש שבחן את הרגישות לכאב של עכברים שנחשפו לסבל של עכברים אחרים. ניסויים כגון אלה חושפים את המציאות הנפוצה במעבדות: הניסויים בבעלי החיים מיועדים בעיקר כדי לספק סקרנות (סדיסטית לפרקים), ללא יומרות להציל אף אחד.

תמיר לוסקי

החברה האנושית, המקדשת את האדם ואת מאוויו מעל לכל, מקבלת כיום את הניצול של בעלי החיים לצורכי האדם כמוסרי. אך התפתחותן של גישות הרואות בניצול ושעבוד אנושי כבלתי מוסרי, יחד עם ההבנה שבני-אדם אינם ייחודיים ביכולותיהם הרגשיות והשכליות, אילצה את החברה האנושית המתפתחת לעטוף גם את הניצול המתמשך של בעלי החיים במסגרת של סייגים ותירוצים.

כשמדובר בניסויים בבעלי חיים, סייגים אלה לרוב מתורגמים בימינו לחקיקה הקובעת (גם בישראל) כי אסור לבצע ניסויים שקיימת עבורם חלופה, וכי יש "לאזן" את התועלת הצפויה מהניסוי עם הסבל הכרוך בו. אך צרכיהם של בעלי החיים שוליים בעיני הנסיינים (הרואים בהם חומר גלם), והם מוכנים ומעוניינים לבצע גם ניסויים שלא מתיימרים להניב כל תועלת רפואית, אפילו במחיר גרימת סבל כבד לבעלי החיים.

ומכיוון שהנסיינים עצמם הם אלו שמאשרים את הניסויים אלו לאלו, ניסויים אלה מקבלים את כל ההיתרים ומובילים לניסויי המשך לא פחות אכזריים וחסרי תוחלת. כך הותרו ניסויים שכללו חישמול נברנים והטבעת חולדות כדי להמחיש שבעלי חיים אלו חשים אמפתיה. ובהבלחה חדשה של יצירתיות אכזרית, נסיינים עתה מדגימים כיצד עכברים חולקים את סבלם אלו עם אלו.

מסך עשן של שפה מכובסת

החוקרים, מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע בפורטלנד, ארה"ב, הבחינו שעכברים שפגשו עכברים אחרים שסבלו מכאב או מתסמיני גמילה מהתמכרות לאלכוהול, רגישים יותר לכאב בעצמם. כדי להבין כיצד התגלו ממציאהם, נצטט מתיאור שיטות הניסוי המפורטות במאמרם בכתב העת Science Advances (מתורגם מאנגלית):

"כל העכברים אוכסנו בכלובים בעלי מכסי רשת ונבחנו במספר נקודות זמן לתגובה מכנית באמצעות פילמנטי וון פריי מכוילים שיושמו על פני השטח המישוריים של כף הרגל השמאלית האחורית".

בפועל: המתקן, שהינו מעין דוקרן פלסטיק, שמש כדי לדקור את כפות הרגליים של העכברים ולכמת את עוצמת התגובה שלהם לדקירה.

"בניסוי ראשון זה, לאחר בדיקה של ערכי סף תגובה מכניים, הוזרקה תמיסת מלח עם באפר-פוספט (PBS) או אדג'ובנט פרוינד שלם (CFA) לפני השטח המישוריים של כף הרגל הנבדקת. CFA ידוע כגורם לדלקת מקומית ממושכת ורגישות מוגברת לכאב… כצפוי בעלי החיים שטופלו ב-CFA הדגימו רגישות מכנית מוגברת ועקבית למשך התקופה בת השבועיים".

אם נפרט וננסח את האמור לעיל מחדש בשפה לא מכובסת: הנסיינים הזריקו לחלק מהעכברים תמיסת מלח שלא מגבירה את הכאב ולאחרים כימיקל הידוע כגורם לדלקת ארוכת טווח ומכאיבה באזור הפגוע, כדי שיוכלו לאחר מכן לדקור את כפות הרגליים של עכברים שהוזרק להם הכימיקל המכאיב, עכברים שהוזרקה להם תמיסת מלח וקבוצה שלישית: עכברים שהוזרקה להם תמיסת מלח שאוכסנו יחד באותם הכלובים עם עכברים שהוזרק להם הכימיקל המכאיב.

aopen_lo-1

בנוסף לכימיקל המכאיב, החוקרים ביצעו ניסויים בשלוש קבוצות נוספות של עכברים: (1) עכברים שאולצו להתמכר לאלכוהול ולאחר מכן נמנעה מהם גישה לאכוהול כדי לייצר תסמיני גמילה, (2) עכברים "רגילים" שקיבלו אך מי שתיה ולא היו מכורים לאלכוהול, ו(3) עכברים ללא התמכרות שאוכסנו עם עכברים הסובלים מתסמיני גמילה עקב היעדר גישה לסם הממכר.

העכברים חשים בכאבם של עכברים אחרים

הממצא שריגש את החוקרים היה העובדה שעכברים שלא נחשפו לכימיקלים מכאיבים או סבלו מתסמיני גמילה מושרים, אך חלקו את כלובם עם עכברים אחרים שסבלו מאחת הסיבות, היו רגישים לדקירות בכפות הרגליים בדומה לעכברים שנגרם להם סבל ישיר ומכוון. במלים אחרות, העכברים חשו את כאבם של שותפיהם לכלוב והפכו רגישים יותר לסבל בעצמם.

הנסיינים לא הסתפקו באימות הממצאים בעכברים זכרים ושחזרו אותם גם בנקבות. לאחר מכן, הנסיינים הראו שגורם ריח המופרש למצע בו חיו העכברים שסבלו יכול לתקשר את הסבל גם לעכברים שלא שוכנו יחד עם העכברים הסובלים מדלקות או תסמיני גמילה מושרים. כמובן שקבוצות ניסוי נוספות, דקירות מכאיבות והזרקת כימיקלים רעילים (תמיסת פורמלין) נערכו כדי להדגים גם את התופעות הללו.

סבל כתכונה כמותית מסקרנת

ב-2010, נסיינים מקנדה החליטו לייצר אטלס של כאב, על ידי כך שהם צילמו את הבעות הפנים של עכברים שנחשפו לגירויים מכאיבים (הזרקת חומצת חומץ לבטן). הם אף המציאו קנה מידה חדש כדי לכמת את עוצמת הסבל: "סולם העווית העכברי", המורכב מחמישה רכיבים – מצמוץ עיניים חזק, התנפחות של האף, התנפחות של הלחיים, תנוחת האוזניים ושינוי במיקום שערות השפם.

nmeth-1455-f1

הבעות הפנים, שמאפשרות לבעלי חיים וביניהם בני-אדם לתקשר את רגשותיהם, משמשים גם את העכברים כדי לתקשר את אופי ועוצמת רגשותיהם. עובדה זו ידועה מזה זמן רב במגוון בעלי חיים כולל חולדות, אך מכיוון שנושא זה לא נחקר קודם בעכברים – הנסיינים החליטו לבחון אותו בשיטתיות ולכמת אותו. עבור הנסיינים מדובר בכלי שימושי ומעניין מבלי לחשוב על האכזריות המזעזעת והקרה שבאמצעותה התגלה.

המחקר שבו אנו דנים כאן אף הוא עוסק בניסיון להתייחס לסבל כמעין פרמטר כמותי היכול לשמש לכימות סבלם של עכברים וכדי להשרות רגישות מוגברת לסבל. 

אך אם נחשוב לרגע, האם אנו באמת צריכים פרוטוקולי הכאבה מסודרים כדי להבין שבעלי החיים סובלים ומודעים לסבלם של אחרים? האם חברתנו לא התקדמה די כדי להכיר ברגשותיהם ויכולותיהם ולהניח שהם קיימים, במקום לאמץ תפיסות מיושנות כלפי בעלי חיים כברירת מחדל עד אשר יוכח אחרת?

איך כל זה חוקי?

כשבעלי חיים נחשבים בחברה האנושית לרכושם של בני-אדם, הרשאים לבצע בבעלי החיים כל שימוש לתועלתם וסיפוק מאוויהם, אל לנו להתפלא כשמתבצע בבעלי החיים שימוש אכזרי ופוגעני אפילו כשאין לשימוש זה תועלת ברורה.

החוקים הקיימים, "המסדירים" את השימוש בבעלי החיים בתעשיות השונות כולל בתעשיית הניסויים, לא נחקקו כדי להגן על בעלי החיים, אלא כדי לאפשר את השימוש בבעלי החיים תוך שמירה על מראית עין של התחשבות בצרכי בעלי החיים.

בתעשיית הניסויים, הסדרה זו דורשת מהנסיינים אך לשכנע את עמיתיהם ב"וועדות האתיקה" (המתפרנסים מניסויים בעצמם) כי עשו מאמצים כלשהם להפחית את מספר בעלי החיים, להקטין את סבלם ולהשתמש בשיטות חלופיות – באמצעות הצהרה פורמלית וחתומה.

כל עוד היה חוקי להחזיק עבדים ולהצהיר כי הם רכושם של בני-אדם חופשיים, בעלי העבדים ניצלו באכזריות את העבדים, התעלמו מצרכיהם וביצעו בהם גם שימוש שהוא בו בזמן גחמתי ומזעזע באכזריותו. כל עוד חוקי לנצל בעלי החיים בתעשיית הניסויים, מתוך ההנחה שהם אך רכוש נטול זכויות שראוי לשעבד ו"להקריב" לתועלתנו, בעלי החיים ימשיכו לסבול במעבדות, גם בניסויים קשים כגון אלו שהוזכרו לעיל.

תמיר לוסקי הוא מנהל טכנולוגי בסטארט-אפ בתחום התלת מימד, ובהשכלתו ביולוג שעסק במחקר בתחום המיקרוביולוגיה במסגרת תואר שני. תמיר פעיל לזכויות בעלי חיים מאז 2001, עם מיקוד בתחום החלופות לניסויים בבע"ח במחקר והוראה, נציגה בישראל של "הרשת הבינלאומית לחינוך הומני" ורכז תחום החלופות ב"אגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s