מענקים לפיתוח שבבי רקמה במקביל לביקורת על איכות המחקר בבע"ח

ב

המימון לשבבי רקמה מודפסים גדל במקביל לביקורת על איכותו של המחקר בבע"ח

תמיר לוסקי

לפי האתר "News Medical", עולם המחקר הביו-רפואי חווה בחודשים האחרונים "משבר הדירות". הדירות היא היכולת לשחזר תוצאות מניסוי, כאשר מבצעים אותו פעם נוספת בתנאים זהים. המשבר התגלה לאחר שארעו מספר כשלונות לשחזר תוצאות ממחקרים קודמים ומפורסמים. הכשלונות העלו שאלות לגבי איכות המחקר שניסו לשחזר, ומהימנות הכלים שבאמצעותם בוצע.

מחקר בבעלי חיים ידוע כבעייתי במיוחד בהקשר זה, כפי שממחיש מחקר אירופאי חדש. המחקר בוצע ע"י חוקרים מברן, שווייץ, שבחנו כמעט 1,300 בקשות לניסויים שאושרו בשווייץ בין השנים 2008 ו-2012, ומדגם אקראי של 50 פרסומים מדעיים שפורסמו בעקבות ניסויים אלה. עבודתם מומנה ע"י המשרד הפדרלי לבטיחות מזון ווטרינריה בשווייץ.

החוקרים בדקו אם מחקרים אלה בוצעו תוך שימוש בכלים סטטיסטיים המיועדים למנוע הטיה ולוודא שהתוצאות ממשיות ותקפות. הממצאים היו לא מחמיאים, בלשון המעטה. פחות מחמישית מהבקשות כללו חישובי גודל מדגם, 13% בלבד כללו חלוקה אקראית לקבוצות טיפול ביקורת, ורק 3% כללו הסתרה (blinding).

חוקרים המבצעים ניסויים בבע"ח לרוב טוענים כי הם עושים את המירב כדי למזער את סבלם של בעלי החיים, ולוודא שממצאיהם משמעותיים, תקפים ונטולי הטייה. היעדר היישום של כלים סטטיסטיים בסיסיים למניעת הטיה בתוצאות, מציג את המציאות באור שונה (וכל זאת לפני שכלל ציינו את בעיית המהימנות המובנית במחקר בבע"ח, עקב הבדלים ביולוגיים בין מינים, סטרס ותנאי המחיה בבתי החיות).

אוניברסיטת אסטון זוכה למענק של 3.3 מיליון דולר לפיתוח שבבי מוח מודפסים

ככל שמתגברת ההכרה בשלל הבעיות והמגבלות של מחקר בבע"ח, כך מתחזקת התנועה לעבר אמצעי מחקר חדישים ומהימנים יותר, מבוססי אדם.

כפי שדיווחנו בפוסטים קודמים, אחת הטכנולוגיות המבטיחות בתחום זה היא שבבי הרקמה. קבוצות שונות ברחבי העולם כבר עובדות על מגוון סוגי שבבים למטרות מחקר ולצורך מבדקי בטיחות ויעילות של תרופות. ובדצמבר (2016), קיבלה אוניברסיטת אסטון באנגליה מענק על סך 3.3 מיליון דולר לפיתוח שבבים חדש לחקר המוח.

השבבים ייוצרו באמצעות ננו-הדפסת לייזר וייצרו רשתות ניורונים עם ארכיטקטורות ספציפיות, במטרה לפתח טיפולים לפגיעות מוחיות ומחלות כגון שיטיון. התאים לשבבי הרקמה הגיעו מתאי גזע אנושיים.

שבב רקמת לב בתהליך הדפסה

שבבי הרקמה מצטרפים לפרויקטים אחרים בארה"ב (MICrONS) ואירופה (פרויקט המוח האנושי) שמטרתם לייצר סימולציות ממוחשבות של תפקוד המוח ולהבין טוב יותר את תפקודו.

בינתיים בהרווארד, חוקרים במעבדה של ג'ניפר לואיס (Lewis) מפתחים כליות מלאכותיות באמצעות הדפסת רקמות, המאפשרת להם לייצר את המבנים המורכבים של צינוריות הכליה ורשת כלי הדם המזינה אותם. המרחק להדפסת כליה מתפקדת עדיין רחוק, אך רקמות הכליה המודפסות בהחלט שימושיות למבדקי רעילות ופיתוח תרופות, וייתכן שאף יהיה ניתן להיעזר ברקמות אלה לייצור מכונות דיאליזה משופרות לטיפול בחולי כליה.

הטכנולוגיה שמפותחת במעבדתה של לואיס תאפשר בעתיד להדפיס כליות שיוכלו לשמש לצורך לא פחות דחוף וחשוב ממחקר: השתלת אברים.

תמיר לוסקי הוא מנהל טכנולוגי בסטארט-אפ בתחום התלת מימד, ובהשכלתו ביולוג שעסק במחקר בתחום המיקרוביולוגיה במסגרת תואר שני. תמיר פעיל לזכויות בעלי חיים מאז 2001, עם מיקוד בתחום החלופות לניסויים בבע"ח במחקר והוראה, נציגה בישראל של "הרשת הבינלאומית לחינוך הומני" ורכז תחום החלופות ב"אגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s