מבדקי תרופות – הדרך קדימה

מבדקי תרופות – הדרך קדימה

מאת: תמיר לוסקי

תהליך הבדיקה של תרופות חדשות ידוע כאיטי ומסורבל. התהליך מחייב זהירות ללא ספק, אך האם הוא חייב להיות כה מסורבל כדי לשמור על בטיחות הנבדקים?

קוראינו יודעים שמעל 90% מהתרופות נכשלות בבני-אדם, למרות שעברו בהצלחה את כל המבדקים בבעלי חיים, ושאחת הסיבות העיקריות לאחוז הכישלון הגבוה היא הניסויים עצמם. אך פרטים חדשים הקשורים לבעיה מתגלים בכל יום, והדרך קדימה הולכת ומתבהרת, כפי שחושפים שני מאמרים שפורסמו החודש.

הראשון, שפורסם ב-8 במאי במגזין המדע The Scientist, מציג ראיות לכך שמחקרים פרה-קליניים בארה"ב מתבצעים לעיתים קרובות בניגוד לכללים וההנחיות של משרד הבריאות האמריקני. השני, מאמר דעה שפורסם בעיתון המדעי STAT ב-11 במאי, מפרט כיצד ניתן לשפר ולחדש בתחום בדיקת התרופות בעזרת אמצעי מבדק מודרניים מבוססי אדם.

כשלים מתודולוגיים חמורים

לפי המאמר הראשון, סקירה שפורסמה בכתב עת המתמחה בחקר רפואת הלב וכלי הדם, מגלה שרוב המחקרים בבע"ח שפורסמו בכתבי עת מובילים בתחום, אינם עומדים בסטנדרטים בסיסיים של מתודולוגיה מחקרית. בשנים האחרונות, מחקר בבע"ח מתגלה פעם אחר פעם כלוקה באיכות והדירות נמוכות. אלו מתווספות לעקה שממנה סובלים בעלי החיים ולעצם ההבדלים הביולוגיים בין המינים, כגורמים למהימנות הלקויה של מחקר בבע"ח כמודל לאדם.

במאמר צוין לשבח אחד מכתבי העת המקפידים על סטנדרטים גבוהים יותר, Stroke (שבץ), הבוחן את הפרסומים המוגשים אליו מול רשימת דרישות בסיסיות, כגון דגימה וחלוקה אקראית לקבוצות, עיוור (כך שהחוקרים לא יודעים מיהי קבוצת הטיפול), בחירה מחושבת של גודל המדגם, ופרסום הסבר מדוע השתמשו במין מסוים של בעל-חיים בניסוי. אך בחינה מעמיקה מגלה שהסיבה לסטנדרטים המחמירים היא היעדר ההצלחה בשחזור מחלת השבץ בבעלי חיים. לאחר שנים של כישלון בפיתוח מודל חייתי אמין לשבץ, מומשה רשימת הסטנדרטים בתור אמצעי נואש לשפר את מהימנות הניסויים בבע"ח בתחום, ללא הועיל. התרופה הראשונה שנבדקה באמצעות הסטנדרטים החדשים, NXY-059, נכשלה בבני-אדם לאחר הצלחה בבע"ח, בדומה ל-114 תרופות אחרות למחלה, שעודנה מהווה גורם תמותה עיקרי במערב.

אחד הנתונים המדהימים שצוינו היה היעדר הקשר בין איכות המאמר לבין כמות הציטוטים שלה זכה. מאמרים באיכות נמוכה מצוטטים באותה תדירות כמו מאמרים באיכות גבוה יותר. או כפי שציין עורך הסקירה, בנג'מין היברט (Hibbert): "חשבנו בתמימותנו שאנשים שמבצעים מחקר טוב יותר יתוגמלו, אך לא היתה [לאיכות עבודתם] השפעה. אנשים לא מזהים מדע באיכות גבוהה או נמוכה". חוקרים ממשיכים לבצע ולהשתמש במחקרים באיכות נמוכה ׁ(שאף מתבססים על מודלים לא מהימנים) כבסיס למחקרים עתידיים, וכך מונצח אחוז הכישלון הגבוה להחריד של תרופות חדשות.

אופק חדש

ד"ר סקוט גוטליב (Gottlieb), המנהל הטרי של מנהל התרופות והמזון (FDA), הארגון האחראי על אישור תרופות בארה"ב, פנה לאחרונה לקונגרס וטען שניתן לשפר את מהירות הפיתוח והאישור של תרופות חדשות ולשפר את מהימנות התהליך במקום להתפשר עליה. גוטליב טען שה-FDA צריך לשקול לאמץ כל שיטה שמאפשרת לשפר את כושר החיזוי של יעילותן ורעילותן של תרופות, כדי להפחית את עלות ומשך הפיתוח של תרופות חדשות.

אליזבת' בייקר (Baker) מארגון הרופאים PCRM דיווחה במאמר ב-STAT שכבר ברבעון הראשון של 2017, כשלו 25 ניסויים קליניים של תרופות חדשות, המיועדות לטפל במגוון מחלות כגון אקנה, ADHD, אלצהיימר, סוגים שונים של סרטן ו-ALS, בין היתר.

לדבריה, ה-FDA כבר עובד על מודרניזציה של תהליך האישור של תרופות, עם דגש של יישום אמצעי מבדק חדישים. תמיכה גדולה יותר תינתן לחקר ופיתוח כלים חדשים כגון שבבי רקמה, הדמיות ממוחשבות ותרביות מודפסות בתלת מימד. המכון הלאומי לקידום מדעי תרגומי (המיועד לתרגם מחקר בסיסי למחקר רפואי יישומי), שוקד בשיתוף ה-FDA על יישום שבבי רקמה במבדקי בטיחות של תרופות, מזון, קוסמטיקה ותוספי התזונה.

לדברי בייקר, מדובר בהזדמנות להזיז את המוקד של ה-FDA ממבדקים בלתי מהימנים בבע"ח, לשיטות מודרניות מבוססות אדם – בשלבים מוקדמים ככל שניתן במחקר. שכן שיטות אלו מסוגלות לשפר את מהימנות המבדקים ואת מהירותן מבלי לערוך שימוש בבעלי-חיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s