חמלה. לא בזכות המדע

אנחנו שמחים לארח בבלוג "אזמל" את יקי שגיא, פסיכולוג קליני ופעיל למען בעלי חיים, במאמר מעניין שמציג אופן של שיח הנמצא בתוך הדרישה לשחרור בעלי חיים. מדובר במאמר מעט שונה מהמאמרים שפרסמנו עד כה, שכן הוא מציג דיון בין שני צדדים, שניהם בעד שחרור בעלי חיים, ולא מתייחס באופן מוחלט וישיר רק למאבק בין הדרישה לשחרר בעלי חיים, ובין הדרישה להמשיך ולשעבד אותם. המאמר הבא שנפרסם יתייחס למאמרו של יקי, ויציג עמדה שונה ממנו. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו ולהביע דעתכם בנושא זה:

מבדקי תרופות – הדרך קדימה

מבדקי תרופות – הדרך קדימה מאת: תמיר לוסקי תהליך הבדיקה של תרופות חדשות ידוע כאיטי ומסורבל. התהליך מחייב זהירות ללא ספק, אך האם הוא חייב להיות כה מסורבל כדי לשמור על בטיחות הנבדקים? קוראינו יודעים שמעל 90% מהתרופות נכשלות בבני-אדם, למרות שעברו בהצלחה את כל המבדקים בבעלי חיים, ושאחת הסיבות העיקריות לאחוז הכישלון הגבוה היא…

מענקים לפיתוח שבבי רקמה במקביל לביקורת על איכות המחקר בבע"ח

המימון לשבבי רקמה מודפסים גדל במקביל לביקורת על איכותו של המחקר בבע"ח תמיר לוסקי לפי האתר "News Medical", עולם המחקר הביו-רפואי חווה בחודשים האחרונים "משבר הדירות". הדירות היא היכולת לשחזר תוצאות מניסוי, כאשר מבצעים אותו פעם נוספת בתנאים זהים. המשבר התגלה לאחר שארעו מספר כשלונות לשחזר תוצאות ממחקרים קודמים ומפורסמים. הכשלונות העלו שאלות לגבי איכות המחקר שניסו…

מהפכת השבבים הביולוגיים

טכנולוגיה חדשה ומהפכנית מאפשרת לחקות בדיוק חסר תקדים את הביולוגיה האנושית ולחקור מנגנונים ביולוגיים, תהליכי מחלה ואמצעי טיפול בצורה ישימה ורלוונטית לאדם. ברוכים הבאים לעידן שבבי הרקמה המודפסים. תמיר לוסקי זה לא סוד שבעלי חיים לעיתים קרובות לא מספקים תוצאות מהימנות לבני-אדם במחקר ביו-רפואי. בתוך הקהילה המדעית, חוקרים מודעים היטב לבעיה הזו, ולהשלכות הכבדות שלה…

חידושים, המצאות ופרס נובל אחד

ה-OECD והאיחוד האירופאי מאשרים חלופות חדשות, בהרווארד מפתחים ריאה על שבב לחקר השפעות העישון, פריצת דרך בחקר מחלת זיקה מתגלה באמצעות תרביות אברים ופרס נובל לרפואה מוענק לחוקר שנעזר בשמרים מאת: תמיר לוסקי שני כוחות עיקריים מקדמים את ההחלפה של בעלי החיים באמצעים מודרנים מבוססי אדם: לחץ ציבורי הנובע מדאגה לבעלי החיים, והרצון לשפר את…

מיני-פוסט: כתבה במגזין המדע New Scientist מאשימה ניסויים בבע"ח בעיכוב פיתוחן של תרופות

"התרחקנו מחקר מחלות אנושיות בבני-אדם", אמר אליאס זרהוני (Zerhouni), מנהל משרד הבריאות האמריקני לשעבר, ב-2013. היכולת לשתק או להחדיר גנים ספציפיים בבעלי חיים – בייחוד עכברים – הובילה לכך שיותר חוקרים מאי פעם הפסיקו להתמקד בבני-אדם. "הבעיה היא שזה לא עבד, והגיע הזמן שנפסיק להתחמק מהבעיה האמיתית… עלינו להתמקד ולסגל מתודולוגיות חדשות לשימוש בבני-אדם כדי…

מדעי ההתעללות

"בעלי חיים מתקשרים את מצוקתם ביניהם ומושפעים מהמצוקה של בעלי חיים אחרים", קובע מאמר חדש שבחן את הרגישות לכאב של עכברים שנחשפו לסבל של עכברים אחרים. ניסויים כגון אלה חושפים את המציאות הנפוצה במעבדות: הניסויים בבעלי החיים מיועדים בעיקר כדי לספק סקרנות (סדיסטית לפרקים), ללא יומרות להציל אף אחד. תמיר לוסקי החברה האנושית, המקדשת את…

אחת ולתמיד – האם ניסויים בבעלי-חיים מצילים חיי אדם? חלק א' – מחקר רפואי

אחת ולתמיד –האם ניסויים בבעלי-חיים מצילים חיי אדם? חלק א' – מחקר רפואי תהילה בר יהודה דומה שאין מחלוקת לגבי הכאב והסבל שמסבים ניסויים בבעלי חיים לחיות המעבדה, מושאי הניסוי. לכן קיימת לרוב גם הסכמה, שביצוע ניסויים בחיות כרוך בבעייתיות מוסרית. אולם רבים מהמצדדים בניסויים בבעלי חיים נוקטים עמדה מוסרית, בה הם משלימים עם העוול…

דולפינים מדברים, עורבים משתמשים בכלים, סוסים לומדים לתקשר באמצעות סמלים ודגים שרים במקהלה

דולפינים מדברים, עורבים משתמשים בכלים, סוסים לומדים לתקשר באמצעות סמלים ודגים שרים במקהלה מאת: תמיר לוסקי ספטמבר (2016) היה חודש חם במיוחד לא רק בגלל הטמפרטורות שהמשיכו לשבור שיאים, אלא גם מטאפורית – בתחום חקר התנהגותם ויכולותיהם הקוגניטיביות של בעלי חיים. החודש עתיר התגליות כלל פרסומים בכתבי עת מובילים, שהמשיכו לשבור מיתוסים לגבי בעלי חיים…

האם קרינה סלולרית מסרטנת בבני אדם? ניסויים במכרסמים לא יספקו את התשובה

במאי 2016, פורסם דוח שהראה כי קרינה סלולרית מסרטנת בעכברים וחולדות, והתקשורת חגגה ומיהרה לפרסם כי נמצאו ראיות לכך ש"קרינה סלולרית גורמת מסרטנת" בבני-אדם. אך האם אפשר להסיק מסקנות כאלו מניסויים במכרסמים? לפי טור דיעה שנכתב במגזין המדע Scientific American ע"י ג'ון בויס (Boice), נשיא המועצה הלאומית למדידה והגנה מקרינה, התשובה היא בהחלט לא. לדבריו, למרות…

שיטה חדשה לבדיקת גירוי עורי אושרה כחלופה ע"י ה-OECD. ואיפה המועצה לניסויים?

החלופה, שפותחה ע"י חברה יפנית למבדק אכזרי בארנבות ומבוססת על שורת תאים אנושיים, התקבלה ע"י ה-OECD (לאחר שכבר אושרה באיחוד האירופי). ומה בישראל? אחרי התחקיר העגום ששודר בחודש שעבר בתוכנית "מבט שני", אנו כבר לא מופתעים שהמועצה לניסויים בבע"ח בישראל נשארת הרחק מאחור וממשיכה להמנע מלאשר חלופות שכבר התקבלו ואומצו בשאר העולם המודרני.